הַשֵּׂירָיִין וְהַכַּלָּךְ. הַשֵּׂירָיִין מֵטַכְּסָה. וְהַכַּלָּךְ אַגְבִּין קֵיסָרָיֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מַפְרִשֵׂי הַיָּם וְאָֽמְרוּ כַּלְכָּא שְׁמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אגבין קיסריי אגבין שמו הבא מקסרי ואמר רשב''ג חזרתי על כל מפרשי הים לומר לי מה הוא ואיך הוא נקרא ואמרו כלכה שמו ואין לו שם אחר:
גמ' השיריין מטכסא. מין משי:
רִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי וַולֶס הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר (וִיהֲוֵיהּ לְרִבִּי) 40b וּמָצָא בוֹ כִלְאַיִם וּשְׂרָפוֹ. רִבִּי מָנָא הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר וִיהָבֵיהּ לְרִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אָמַר לֵיהּ זְבָנִית לְמִית וַהֲוָה עֲלוֹי עַד דְּהוּא מְכָרֵךְ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מַייתֵי מָאנָא מִבֵּי קַצְרָא וּמֵייתַב עָלָיו עֲשָׂרָה חוּטִּין מְפַשְׁפְּשִׁין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד גַּו בֵּייתֵיהּ דְּלָא מוֹקְמָה נְבַל דְּעִמֶּר מֵיקַמֵּיהּ נְבַל דְּכִיתָּן בְּגִין פִּיפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומצא בו כלאים. דבר מועט ושרפו:
א''ל זבנית למיתב. וכי לקחת בגד היקר כל כך ליתן לאחרים וכלומר שלא רצה לקבל ממנו בגד חשוב כזה:
והוה עלוי עד דמברך. ואעפ''כ הטריחו ר' מנא לקבל והיה מפציר בו עד שקיבל ובירך עליו כמו ששנינו בפרק הרואה קנה כלים חדשים אומר שהחיינו ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב א''נ עד דהוא מכרך שהיה חביב עליו הבגד ונתנו תמיד עליו עד שנתיישן ונעשה רך ומכורך:
א''ר חגיי. כך היה נוהג ר' שמואל בר יצחק כשהביא לו הבגד מבית הכובס וראה שהושיב עליו עשרה חוטין ממין אחר וכהאי דתנינן לקמן בפרקין אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים וכשראה שיש שם איזה חוטין ועשרה לאו דוקא וזה צריך להסירם ור' שמואל החמי' עוד וצוה שיפשפשו לו אם ימצאו איזה דבר ואף שלא היו נראין כ''א אותן החוטין שעשה הכובס לאות א''נ חוטין מל' תופרין כמו חייטין שהשיב כמה חייטין ע''ז הבגד שיפשפשו לו אם ימצאו איזה אותות שעשה הכובס והן כלאים ומפני שהן בקיאים לכך הושיב אותם כדי לחפש אחר זה:
א''ר חגיי. ועוד היה נוהג ר' שמואל שהיה מצוה בביתו שלא יקימו הנבל דעמרא מיקמי נבל דכיתנא נבל כמו נול מלשון מטוה הוא ולשון גמרא הוא אשכחה דיתבה ונולה כלומר שלא יקימו מטוה של צמר אצל מטוה של פשתן:
בגין פיפה. כמו לפיפה מל' חיבור ויחבר תרגומו וילפף שהיה חושש פן יתחברו זה לזה איזה חוטין מן המטוה ויבאו לידי כלאים. וכל כך היה מחמיר כדי שלא יזלזלו בכלאים:
אֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. רַב אָמַר כָּל שֶׁהוּא אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִילוּ בְחַדְרֵּי חֲדָרִים אָסוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב פִּשְׁתָּן שֶׁצְּבָעָהּ בְּחֶרֶס לֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה אִימְרָה מְפוֹרְסְמָה. בְּכָרִים וּכְסָתוֹת מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב נִתְפַּזְּרוּ מָעוֹתָיו לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יְהֵא שׁוֹחֶה וּמְלַקְּטָן שֶׁלֹּא יְהֵא כְמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב פַּרְצוּפוֹת שֶׁהֵן מַטִּילִין מַיִם בְּכָרֲכִים לֹא יְהֵא נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיו שֶׁלּא יְהֵא כִמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב אֵין שׁוֹחֲטִין בְּגוּמָא אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא גּוּמָא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם בְּתוֹכוֹ וּבְשׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי עֲלָהּ אִם הָֽיְתָה מִזְחִילָה מוּתָּר עוֹנַת גְּשָׁמִים מוּתָּר צִינוֹרוֹת מְקַלְּחִין אֲסוּרִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. אִילֵּין פְלִיגִין עַל רַב וְלֵית לְהוֹן קִיּוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלין. כל המשניות וברייתות אלו פליגי על רב ולית להון קיום לדברי רב:
צנורות מקלחין. מים לר''ה אסורין ותני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר:
ביב שהוא קמור. מתני' בפ''ח דעירובין וקתני שם לחכמים לא ישפוך ע''פ הביב וכו' ותני עלה בתוספתא דעירובין פ''ו אין עושין לה צנור אבל עושין לה מזחילה שלא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת ובמזחילה מותר מפני שהיא על כל פני הכותל ואינה מקלחת לר''ה כ''א לחצר וכן אם עונת גשמים היא מותר:
הגיע לחצר החיצונה. מתני' בפ' כ''ב דשבת מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה וכו':
אין שוחטין בגומא. מפני שהוא חק המינין אבל עושה וכו' וקתני בשוק לא יעשה וכו' אבל בביתו הוא מותר:
מתני'. דפ''ב דחולין ג''כ פליגא על רב:
נתפזרו מעותיו לפני ע''ז. תוספתא בפ''ז דע''ז וכן להא דלקמן פרצופות שהן מטילין מים שעושין כמין פרצופות על המעין ועולין המים למעלה ויורדין ומקלחין דרך פי הפרצופות וקתני ואם היה מקום צנוע מותר:
מתניתא פליגא על רב. בתוספתא שלהי מכילתין וגריס התם פשתן שצבעו בחרת מין צבע הוא שצובעין בו הצמר ואם צבעו בו הפשתן לא יעשה ממנה אימרא לבגד צמר כשהיא מפורסמת ונראית ואף ע''פ שהאימרא אינה מחוברת להבגד דרך חיבור שאסור בכלאים אעפ''כ מפני מראית העין אסור ואם בכרים וכסתות שאינה נראית מותר וקשיא לרב:
אפי' בחדרי חדרים אסור. דלא חלקו חכמים וקאמר הש''ס דכל הני ברייתות פליגי על רב כדמייתי ואזיל:
בַּכָּרִים וּבַכְּסָתוֹת מוּתָּר. הָדָא דְתֵימַר בְּרֵיקָן אֲבָל בְּמָלֵא אָסוּר בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי מַסְטְוָוה אֲבָל בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה אֲפִילוּ רֵיקָן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתימר בריקן. אם הם ריקנים אבל אם הם מלאים במוכין אסור ובנתון ע''ג מסטווה על האיצטבא אבל על המטה אפי' הם ריקנים אסור:
בכרים ובכסתות מותר. אתוספתא דלעיל הוא מהדר:
הֲרֵי שֶּׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וְנִמְצָא לָבוּשׁ כִּלְאַיִם תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר אָסוּר וְחָרָנָה אָמַר מוּתָּר מָאן דְּאָמַר אָסוּר דְּבַר תּוֹרָה וּמָאן דְּאָמַר מוּתָּר כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא גָּדוֹל כְּבוֹד הָרַבִּים שֶׁהוּא דוֹחֶה אֶת הַמִּצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד אסור דבר תורה. כלומר דהאי מ''ד אסור מיירי בכלאים שהן ד''ת ומ''ד מותר מיירי בכלאים שהן מד''ס וכדר''ז דאמר גדול כבוד הבריות שדוחה את הל''ת דלא תסור ולא פליגי:
חד אמר אסור. וצריך לפושטו בשוק ואידך אמר מותר הואיל ובשוק היא:
רִבִּי יוֹחָנָן יְהַב מַפָּה עַל מָנוֹי וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם דְּלָא יִנָֽבְלוּן מָאנוֹי. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן יְהִיבוֹ לְרִבִּי אֲבוּנָא בֵּיעֲתָא בְמַפָּה דְּאִית בָּהּ כִּלְאַיִם וְהוּא לֹא מְקַבֵּל עַל שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בְּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יהב מפה על מנוי. ולא היה מקפיד אם היה בה כלאים ופריך וכי אינו אסור משום כלאים בהעלאה:
דלא ינבלון מנוי. כלומר שלא היה עושה זה אלא כדי שלא יתנבלו וילכלכו בגדיו ואין זו העלאה דרך לבישה כ''א לשמור את בגדיו:
ביעתא במפה דאית בה כלאים. וביצה חמה היתה ולא רצה לקבל על שם האי דתנינן לקמן גבי מוכרי כסות שלא יתכוונו בחמה וכו' ולפיכך היה חושש שלא יהנה בכלאים מפני החמימות של הביצה:
רַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. וְלָמָּה לֹא אָמַר כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מָחְלָף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב אמר אסור. אמתני' קאי והלכה כדברי האוסר באלו המטפחות:
ולמה לא אמר. בהדיא הלכה כר''א וקאמר משום דאית תניי תני ומחליף דברי ר''א לדברי ת''ק:
הלכה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם כו'. תַּמָּן תַּנִּינָן שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן שֶׁל יָדַיִם טְמֵאָה מִדְרָס וְשֶׁל סְפָרִים טְמֵיאָה טְמֵא מֵת שֶׁל תַּכְרִיךְ נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי טְהוֹרָה מִכְּלוּם. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ עַל הַכֶּסֶת וְיָשֵׁן עָלֶיהָ. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תמן תנינן. בפכ''ד דכלים:
של ידים טמאה מדרס וכו'. כדמפרש טעמייהו:
ושל תכריך נבלי בני לוי. שהיו בני לוי כורכין את כלי שיר שלהן במטפחות וגם דרך לעשות להן תיק של עור ואף הן טהורין מכלום:
מפני שהוא נותנה. לפעמים על הכסת למטפחת הידים וישן לו עליה לפיכך טמאה מדרס:
רב אמר. טעמא דמטפחות הספרים מפרש מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו להתחמם בה והוי תשמישו של אדם לפיכך מטמאה טומאת מת:
משנה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹסֵר. וּמִטְפָּחוֹת הַסַּפָּרִים אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומטפחות הספרים. שנותנין אותו ע''ג ספר תורה:
ומטפחות הספג. שמנגבין בהם כל הגוף אחר המרחץ:
ר' אלעזר אוסר. לפי שכל אלו שהידים נוגעות בהן והן נכרכין על היד תמיד ומתחממין והלכה כר''א:
ומטפחות הספרים. המגלחין בנ''א ומשימין עליהן מטפחות שלא יתלכלכו בגדיהם:
מתני' מטפחות הידים. שמנגבין בהם כשנוטלין את הידים:
לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ מוּתָּר לְהַצִּיעוֹ תַחְתֶּיךָ אֲבָל אָֽמְרוּ חֲכָמִים לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא תְהֵא נִימָא אַחַת עוֹלָה עַל בְּשָׂרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא יעלה עליך. כתיב אבל אתה מותר להציע תחתיך ולפיכך תנינן הכרים והכסתות אין בהן משום כלאים מן התורה אפילו ברכים אבל אמרו חכמים לא יעשה כן ברכים ובקשים מותר כדפרישית במתני':
תַּנֵּי אֵין עֲרַאי בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא תַנֵּי כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ אִם הִפְלִיגוֹ טָעוּן טְבִילָה אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. כָּאן בְבִגְדֵּי זָהָב כָּאן בְבִגְדֵּי לָבָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן בבגדי זהב. של הכ''ג שיש בהן כלאים בחשן ואפוד לא יצא בהן אחר גמר עבודה והברייתא מיירי בבגדי לבן של כ''ג ואבנטו של כ''ג ביוה''כ של בוץ היה ולכ''ע לא היו בבגדי לבן שלו כלאים:
והתני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו. בדברים ושהה עמו צריך טבילה מפני היסח הדעת ואם לשעה מועטת טעון קידוש ידים ורגלים אלמא חוזר לעבודתו מיד וא''כ הוא לבוש בגדי כהונה והאיך יצא והאמרת אין עראי בכלאים שלא בשעת עבודה:
אין עראי בכלאים בבית המקדש. כלומר שלא בשעת העבודה דלא הותר לו אלא בשעת עבודה ואח''כ אפי' במקדש אין עראי בכלאים שאפילו לבישת עראי אסור:
תַּנֵּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמֵת וְלֹא בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי וְהֲוָה תַמָּן מֵתָה. מָן דְּנָפַק לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. וּמָן דְּיָתִיב לֵיהּ לֹא 41a אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. רִבִּי אִימִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי אָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ אַתְּ לְבוּשׁ כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי שְׁלַח מָאנָךְ וִיהַב לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלח. הפשט בגדיך ותן לו שלא היה לך לומר לו כלום מכיון שהוא יושב ושונה אין לו להפסיק בשביל כך:
אין מדקדקין וכו'. משום ביטול תורה וכהאי דר' יוסי שהיה יושב ושונה והיה שם טומאת מת מי שהיה יוצא לא אמר ליה מידי וכן מי שהיה יושב ולא יצא שלא לבטל ת''ת נמי לא א''ל ולא מידי ומייתי לה לעיל בפ''ג דברכות ובפ''ז דנזיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source